הבוקר, כשנכנסים לתחילת השבוע השלישי וליום העשרים ללחימה בעזה במסגרת "צוק איתן", התמונה מהשטח הולכת ומתבהרת.

המערכה אותה בנה החמאס הינה מערכה סדורה עם תכנון ברור. ארגון החמאס מאפשר לעצמו נקודת יציאה בכל שלב ולפי תכנון זה הוא בנה את מדרגות הפעילות שלו.

לא ניתן לומר אחרי שלושה שבועות של לחימה ואחרי שצה"ל תקף כ-3500 מטרות רובן של החמאס, שהוא לא ידע מהשלב הראשון שהוא יכול להיגרר למערכה קשה.

גם כיום, אחרי כל התקיפות הקשות ישנה תקשורת הדוקה בין הזרוע המדינית לצבאית. ההפתעה מבחינתו של הארגון היתה שהוא לא רצה מערכה קרקעית, ולא תכנן להגיע. עד שלב התמרון היה לו הישג. הוא בנה את תמונת הניצחון במשך שנתיים. הוא חיפש את תמונת הניצחון לכן הרקטות לטווח בינוני ויכולת הרק״ק שחלקה מוכרת יותר וחלקה פחות. זה עניין תודעתי, לא מבצעי. רכיבים אחרים שבנה החמאס הם יכולות אופרטיביות, כוח ימי עם יכולות שלא היו לו בעבר ומערך התמ״ס שמאפשר לו הישג זה.

יש שינוי משמעותי בחמאס. הוא הבין שאין לו ברירה אלא להישען על כוחות עצמו. אפשר לראות את זה מהנשק שהוא משתמש בו שהוא מייצור עצמי. הוא הבין שכל ציר יכול להיחסם ובכך מונע העברת אמל״ח. הוא בנה את היכולת לעשות את הדברים בכוחות עצמו. הוא ובאמצעות סייענים בנה את המערכות. הכל מנוהל, שום דבר לא אקראי.

במשך שנים ארגון החמאס, בנה לפחות 10 פלטפורמות שונות שמופעלות בין ע״י אנשים ובין עם מרחוק. גם יכולות אלה נמצאות בתוך חטיבות. יש יכולות שלא קיימות בכל החטיבות, יש יכולות שהן בחטיבות מסויימות. לחמאס 26 גדודים שמחולקים ל6 חטיבות.

סיפור המנהרות

יכולת נוספת שבנה היא המנהרות. מדובר בתהליך שהתחיל השנה. זהו כוח גדודי שהמג״ד מפעיל וכוח זה נועד ל2 דברים:

1. חדירה לשטח האויב- לשטחנו. זאת לכמה מטרות: הראשונה, ניסיון לחטיפת חייל. השנייה, שיבוש התמרון והאחרונה, פגיעה בישובים. מדובר בכוח נבחר, כוח ייעודי. גם יכולת המנהרות היא ברמה החטיבתית. כל פלוגה אחראית למנהרות בתחומה.

2. הגנה דינמית. הוא בנה תפיסה של מתחמים סטטים על מנת לממש יכולת מבצעית גבוהה, ומערך מבוצר וחזק. זה הוסיף מימד של דינמיות. החמאס מנסה לאתר את כוחותינו תוך כדי פעולה. אלה שינויים מהחודשים האחרונים.

חיבור הדברים האלה ליכולת המנהרתית הינה הישג משמעותי שמאפשר לו הגעה חשאית לארץ.

צה"ל מצידו לא שקט על השמרים. למרות ההפתעה, למרות אי הידע בחלק מהמקרים, הצבא הצליח מאוד בשנה האחרונה והגיע למידע על עשרות מנהרות בשטחנו. המידע היה מדוייק.

צריך להבין. לבנות מנהרה לוקח כמה שנים וזה פרוייקט שמושקע בו מאמץ רב. חלקו של המנהור ההתקפי מגיע עד גדר המערכת. לא בכל המנהרות הוא הגיע למימוש היכולת הזו וחצה את הגדר. הוא הגיע למקום שהוא מבין שהוא יודע לנהל מערכה אפקטיבית. הוא לא ניגש למערכה הזו בלי החשיבה שהוא מוכן ויכול להגיע להישגים.

השינוע היא אחת הבעיות הקשות של החמאס בבניית המנהרות. מדובר בכמויות חול משמעותיות. הוא מצא שיטות מקומיות. את חלקן הצליח הצבא לתפוס ולקלוט. זו נקודת תרופה רצינית. כל מערך השינוע של כל מה שקשור לבניית המנהרה שלוקחת כשנתיים לפחות הוא נקודת תורפה. יש לזה סימנים. בצבא מנסים להתחקות אחרי כמה נתיבים שמאפשרים לגלות את המנהרות. אין מנהרה שהמודיעין מכיר שהכוחות בשטח לא מכירים. החמאס מיצה את היכולות האסטרטגיות שבנה כהכנה למערכה זו.

אי ההצלחה

אבל. עם כל זאת החמאס לא הגיע להישגים שרצה והוא מתוסכל מכך.

הוא לא הצליח פיגוע אווירי או ימי או בתווך התת קרקעי. ברוב המקרים הצליחו בצבא לסכל את הניסיונות ובחלק לשבשן. הארגון שמר את היכולות האלה ליום הדין. גם הרקטות הארוכות טווח סוכלו בעזרת כיפת ברזל.

בשלב עד התמרון הוא היה מאוד מתוסכל. התמרון הפתיע אותו מאוד. בגלל 3 מיידים:

1. מימד הזמן. החמאס, הבין שצה״ל יכול לתמרן אבל לא האמין. הכוחות הרבים אותו בעיתוי.

2. הפתענו בהעדר העומק. הקמ״נים של החמאס לא צפו את הכניסה ולאן נכנס.

3. מרחב הפעולה. הרצון ללכת ע״פ סדרי עדיפויות גם אם זה אומר ללכת למקומות הכואבים ביותר. שום דבר לא הפתיע אותנו.

למבצע הזה יש משימה ייעודית וספציפית. ההפתעה הייתה במעבר משלב האש לתמרון. עד הנקודה של תחילת המערך הקרקעי מצבו האסטרטגי של החמאס היה נמוך ממה שהעריך. ללא הישג מבצעי. בנקודה זו האויב חש כישלון. בהרבה היתקלויות ניתן לזהות פעילי חמאס מתים. ההישג שלהם הולך ונהיה קטן יותר ויותר בשל חשיפת המנהרות. המטרה הייתה אך ורק המנהרות. לא היתה משימה אחרת מתחילת המבצע. רק המנהרות ההתקפיות.

במערכת הביטחון הכירו את תשתית המנהרות. היה ברור שהלחימה לא תהיה קלה אבל ידעו לאן אנחנו הולכים.

הרקטות

יש ירידה בממוצע של 130 רקטות ביום ל-70 ביום. זה נובע מההבנה של הארגון שהוא צריך להתמודד עם מערכה ארוכה יותר. הוא מנהל מערכת התשה בעורף מתוך כוונה להגיע להישג. עצם העובדה שיש ירידה מעידה על כך שיש תכנון למערכה לאורך זמן. במהלך 20- ימי הלחימה פגע צה"ל בלמעלה מ35 אחוז מהרקטות שהוא טרם עשה בהם שימוש. יש לו סד״כ רקטי גם לטווח קצר וגם לבינוני. במלחמת לבנון הרגנו 800 מחבלים אבל זה לא מה שמשפיע על המערכה.

מערך המודיעין של החמאס

מערך המודיעין של החמאס הוא לא כמו אמ״ן, אבל הוא מבוסס על יכולת טקטית טובה בלזהות את כל מה שקורה לאורך הגדר. הוא מצליח לזהות את פעילות כוחותינו. הוא מתפקד ככלי איסוף איכותי המבוסס על איסוף קרבי. הבכירים, נמצאים במקומות מסתור. הם לא באים בחיכוך עם הלוחמים.

לחמאס יש כ-300 מפקדים מרמת המ״פ ומעלה. היום נשארו בודדים מהפו״ש הבכיר שביתם נותר שלם. בפעם הבאה, הוא יקום וישאל האם שווה לו לפתוח במערכה נוספת או לא.

מערכה קרקעית מבחינתו של החמאס זה דד אנד. אין עוד מדרגות שהוא יכול לעלות בהן. לכן הוא ישאף להישגים גבוהים ככל האפשר.

צה"ל, לא מתכוון לוותר. הוא ככל שיינתן לו מרווח הזמן, ינסה למגר לפחות עד תומו את נושא המנהרות. אח"כ, השלב הבא, הוא כבר החלטה מדינית.